כשמספרים הופכים לרגש, וסטטיסטיקה נוגעת בלב
יש מדדים שמודדים טמפרטורה. יש כאלה שמודדים דופק.
אבל יש מדד אחד שמודד אותנו – בלי לשאול.
הוא נכנס לנו לארנק, לקניות, למקרר, לגן של הילד, לארוחת הערב, ולפעמים – גם ללב.
קוראים לו מדד המחירים לצרכן.
ובינינו? השם שלו נשמע כמו משהו שרק כלכלנים מבינים, אבל הוא משפיע עלינו הרבה יותר ממה שנדמה.
"העגלה נהיית יותר קלה – אבל גם יותר יקרה"
נכון הרגע הזה שאתה בעגלה בסופר, ושוברת לך את היד שקית פסטה ב-11 ש"ח?
או שאתה עובר ליד הגבינות ואומר לעצמך: "פעם הייתי קונה שלוש כאלה, היום אני מתלבט אם לקחת אחת"?
זה לא דמיון. זו המציאות של מדד עולה.
כי כשמדד המחירים לצרכן עולה ב-0.5% – זה אולי נשמע כמו טיפה באוקיינוס. אבל כשאתם כבר על הקצה, גם טיפה יכולה להפיל.
זה לא המדד שעולה. זה אנחנו שנשחקים
כל חודש, המספר הקטן הזה מטפס – אבל מאחוריו עומדים סיפורים:
-
אמא חד-הורית שמגלה שהחלב והחיתולים התייקרו שוב.
-
זוג צעיר שדוחה את קניית הדירה כי “המשכנתא כבר לא נראית אפשרית”.
-
גמלאי שאומר “נו טוב, נוותר על מונית הפעם” – כי גם פירות טריים עולים יותר החודש.
המדד הזה לא שואל אתכם אם אתם יכולים להרשות לעצמכם – הוא פשוט קובע.
אולי הגיע הזמן להפוך את המספר לאות קריאה
אז מה עושים? נשארים עם סטטיסטיקות קרות?
או מתחילים לדבר אחרת – בשפה של אנשים.
לדוגמה, במקום לשאול “כמה עלה המדד?”, נשאל:
-
“האם אתם מרגישים שהלחץ הכלכלי גדל?”
-
“האם ההחזר של המשכנתא חונק אתכם יותר החודש?”
-
“האם אתם דוחים שוב את החלום בגלל כמה עשיריות של אחוז?”
הגיע הזמן להפסיק לראות את המדד כבעיה של משרד האוצר – ולהבין שהוא של כולנו.
ומה אם היינו מקבלים SMS אישי?
תארו לכם עולם שבו, במקום לשחרר הודעה לעיתונות עם עלייה של 0.5%, כל אחד היה מקבל הודעה אישית:
"היי רוני, החודש ההחזר שלך יעלה ב-42 ש"ח.
כדאי לבדוק אם אפשר לעזור לך לחסוך. אנחנו כאן."
לא מתוך פחד. מתוך דאגה. מתוך אחריות.
כי המדד אולי עולה – אבל לא חייבים לרדת איתו לתהום.
שורה תחתונה:
מדד המחירים לצרכן הוא אולי המספר הכי אישי שלא כתוב עליו את השם שלכם – אבל הוא משפיע עליכם בכל יום מחדש.
וזה לא חייב להישאר ככה.
אפשר לעצור, לחשב מסלול, לשבור את השיטה – בלי להישבר ממנה.
כי הכסף הוא רק כלי.
אבל החיים שלכם – הם לא מדד.
אם התחברתם למילים – שתפו. אולי זה יעזור לעוד מישהו להבין שהשינוי מתחיל בלהפסיק לקבל את המדד כעובדה… ולהתחיל לראות בו קריאה לפעולה.