מדד המחירים לצרכן הוא מדד שמודד, פעם בחודש, את השינוי בסל מוצרים ושירותים בישראל ומראה האם המחירים לצרכן עלו או ירדו כל חודש.
המטרה של מדד המחירים לצרכן היא לשמור על יציבות מחירים במשק והמטרה של בנק ישראל היא שהמדד יעמוד על 1%-3% בשנה כל שנה.
כשמדברים על מדד המחירים לצרכן בהקשר של משכנתה פה מתחילה הבעיה.
הבעיה המרכזית היא שאי אפשר באמת לצפות בכמה יעלה המדד בכל חודש ובכל שנה ולכן זה הופך את המשכנתה הצמודה לספקולטיבית.
מה מדד המחירים לצרכן עושה בעצם למשכנתה? בואו נבין על ידי דוגמה.
יש לנו מיליון ₪ משכנתה. מדד המחירים לצרכן עלה ב 1%. מבלי שעשינו שום דבר, עכשיו אנחנו חייבים לבנק מיליון ועשרת אלפים ₪. כן, ממש ככה, אנחנו חייבים יותר ממה שלקחנו וככה בכל חודש, במידה והמדד עולה, קרן ההלוואה עולה.
מצב זה מייצר שתי בעיות אקוטיות:
- ההחזר החודשי הולך ועולה עם השנים (להמחשת הנאמר כאן , ניתן להשתמש במחשבון המשכנתא שלנו). למה זה קורה? כי אם תקופת המשכנתה היא 30 שנים וקרן ההלוואה גדלה בכל חודש אז צריך להחזיר לבנק יותר כסף באותו זמן וזה כבר תרגיל מתמטי פשוט.
- ההחזר על חשבון הריבית במשכנתא יהיה גבוה יותר מכיוון שבכל חודש משלמים את אותה ריבית על מה שנשאר בקרן. אם הקרן מטפסת, זה אומר שמשלמים יותר ריבית.
חשוב להבין מתי שווה להשתמש בהצמדה למדד המחירים לצרכן ומתי לא.
שימוש נכון במסלולים צמודים יכול לעזור לכם להוריד ריביות במסלולים לא צמודים במשכנתה שלכם.
בברכה,
