משפחה צעירה עם ילדים קטנים ומשכנתא חדשה? אתם לא לבד במסע המורכב הזה. עדי שטרן, מומחה משכנתאות עם 14 שנות ניסיון מעשי, מכיר בדיוק את הלחץ שאתם חווים כרגע. הוא ליווה כבר מאות משפחות בדרכן מ"סיר הלחץ" הפיננסי לשגשוג כלכלי אמיתי.
למה המשכנתא שלכם יכולה להפוך ממשא לנכס? במדריך המקיף הזה, עדי חושף את האסטרטגיות המדויקות שהוכיחו את עצמן בשטח – מבניית כרית ביטחון ועד אופטימיזציה חכמה של תנאי המשכנתא. תגלו איך משפחות ממש כמוכם הצליחו לחסוך עשרות אלפי שקלים, לקצר את המשכנתא בשנים, ואפילו לבנות עתיד פיננסי יציב לילדיהם.
זה לא עוד מדריך תיאורטי – אלה הכלים המעשיים והפתרונות הממשיים שתוכלו ליישם כבר היום. כי במשכנתאות, כמו בחיים, המידע הנכון בזמן הנכון הוא המפתח להצלחה.
מבוא: המשכנתא היא מרתון, לא ספרינט
שמי עדי שטרן, וב-14 השנים האחרונות אני חי ונושם את עולם המשכנתאות וכלכלת המשפחה. ליוויתי מאות זוגות ומשפחות במסע המורכב של רכישת בית, ואם יש משהו שלמדתי, זה שהחתימה על מסמכי המשכנתא היא לא קו הסיום, אלא יריית הפתיחה. זו תחילתו של מרתון פיננסי ארוך, והדרך שבה תנהלו אותו תקבע במידה רבה את היציבות והשקט הנפשי שלכם בעשורים הבאים.
אני פוגש זוגות רבים שמגיעים אליי עם תפיסה שהמשכנתא היא גזירת גורל, נטל קבוע שיש פשוט "לסחוב" במשך 30 שנה. המשימה שלי, כפי שאני רואה אותה, היא לנפץ את התפיסה הזו. אני תמיד אומר ללקוחותיי: "אל תתייחסו למשכנתא כאל עול סטטי, אלא כאל כלי פיננסי דינמי. כלי שצריך וחובה לנהל באופן אקטיבי, להתאים ולשנות אותו בהתאם למחזורי החיים שלכם". כפי שאני מדגיש תמיד, "החלטות כלכליות הנלקחות בתהליך זה ישפיעו עליכם לטווח הארוך" (שטרן ייעוץ משכנתאות), וניהול נכון הוא המפתח להפוך את הנטל הזה למנוף לצמיחה.
במדריך הזה, אני רוצה לחלוק מניסיוני ולשים זרקור על השלב המאתגר מכולם, שלב שאני מכנה "סיר הלחץ": משפחה צעירה עם ילדים קטנים, קריירות בבנייה ומשכנתא חדשה שנושפת בעורף. נצלול יחד לאתגרים, אך חשוב מכך, אצייד אתכם באסטרטגיות מעשיות ובטיפים מהשטח, כאלה שראיתי עובדים פעם אחר פעם. המטרה שלי היא להפוך את המורכב לפשוט, את המאיים לנגיש, ולהעניק לכם מפת דרכים אישית שלי לניהול נכון של ההלוואה הגדולה בחייכם.
שלב "סיר הלחץ": זוג צעיר, ילדים קטנים ומשכנתא חדשה
אני קורא לשלב הזה "סיר הלחץ" ולא בכדי. אני רואה את המבט בעיניים של הזוגות הצעירים שיושבים מולי במשרד: מצד אחד, אושר גדול על הבית החדש והמשפחה המתרחבת, ומצד שני, לחץ אדיר ותחושה של ריצה בלתי פוסקת על הליכון פיננסי. כל שקל נספר, והעתיד נראה מעורפל. הצעד הראשון שאני תמיד עושה איתם הוא להכיר באתגרים הייחודיים של התקופה הזו, כי רק מהבנה עמוקה אפשר להתחיל לבנות שליטה.
תמונת מצב: זיהוי האתגרים הייחודיים
מניסיוני, "סיר הלחץ" מורכב משילוב קטלני של הוצאות מרקיעות שחקים, הכנסה שעדיין לא בשיאה ורמת אי-ודאות גבוהה. אני קורא לזה "המשולש המסוכן" של כלכלת המשפחה הצעירה.
ניתוח המצב: ריבוי הוצאות ואי-ודאות
- הוצאות גבוהות וקשיחות: אני זוכר זוג צעיר, נקרא להם דנה ואיתי, שבאו אליי מיואשים. הם אמרו: "עדי, אנחנו לא מבינים לאן הכסף נעלם". כשפרטנו את ההוצאות, גילינו שהגן הפרטי של בנם עלה להם כמעט כמו המשכנתא. הרחבת המשפחה היא אירוע קריטי שמשפיע על התקציב המשפחתי ועל מבנה ההוצאות, ועלויות כמו מעונות, חיתולים וציוד מכבידות מאוד על התקציב.
- הכנסה לא יציבה או מופחתת: רוב הזוגות שאני פוגש נמצאים בתחילת דרכם המקצועית. המשכורות עוד יחסית נמוכות, וחופשת לידה, למרות חשיבותה, יוצרת בור זמני בהכנסה. כפי שמציין בנק ירושלים, זהו שלב שבו ההוצאות משמעותיות "בדיוק בשלב שבו ההכנסות עדיין אינן בשיאן". זהו פער קריטי שאני רואה גורם להרבה מתח.
- העול החדש של המשכנתא: ההחזר החודשי, שנקבע כשהזוג עוד היה ללא ילדים, הופך פתאום לנתח עצום מההכנסה הפנויה שהצטמצמה. הלחץ לעמוד בתשלום בכל מחיר מייצר מתח תזרימי מתמיד ומגביל כל גמישות כלכלית.
ההיבט הפסיכולוגי: הכרה ולגיטימציה של הלחץ
אחד הדברים החשובים שאני אומר לזוגות הוא: "זה בסדר להרגיש לחוצים. זה נורמלי". תחושות של מתח, חרדה ואפילו ויכוחים על כסף הן חלק מהעניין בתקופה הזו. אני רואה את זה כל יום. המטרה שלי היא לא למחוק את הדאגות, אלא לתת להם כלים מעשיים שיאפשרו להם לנהל את הלחץ, במקום שהוא ינהל אותם. ההבנה שמדובר בתקופה זמנית ושיש מה לעשות בנידון היא קריטית ומורידה המון משקל מהכתפיים.
היסודות: בניית שליטה פיננסית בתנאי אי-ודאות
כדי לנווט בסערה, אני תמיד מצייד את לקוחותיי במפה ובמצפן. בעולם הפיננסי, המפה היא מיפוי מלא של ההוצאות וההכנסות, והמצפן הוא תקשורת זוגית פתוחה ותקציב מוסכם. אלו היסודות שאני מתעקש עליהם לפני כל אסטרטגיה אחרת.
מיפוי ושקיפות: הצעד הראשון וההכרחי
המשפט הראשון שלי בפגישת ייעוץ הוא כמעט תמיד: "בואו נבין לאן הכסף הולך". אי אפשר לנהל את מה שלא מודדים. אני דורש מלקוחותיי "לבצע רישום מדויק של כלל ההכנסות וההוצאות המשפחתיות", יש היום כלים נהדרים שעוזרים בזה:
- כלים דיגיטליים.
- גיליונות אלקטרוניים: לאלו שמעדיפים שליטה ידנית, אני מציע להשתמש בתבניות מוכנות כמו ה"רישומית" של פעמונים. העיקר הוא שתהיה תמונה ברורה.
במהלך המיפוי, אני תמיד מבקש לפצל את ההוצאות ל"קבועות" ו"משתנות". החלוקה הזו, מאפשרת "לקבל תובנות אמיתיות על ההתנהלות הפיננסית שלנו" ומגלה לנו איפה יש גמישות ואיפה אין.

"דייט כלכלי" – סנכרון ותיאום ציפיות
אני לא יכול להדגיש מספיק כמה זה חשוב: ניהול כלכלת המשפחה הוא עבודת צוות. אני תמיד ממליץ לזוגות לאמץ את הרעיון של "דייט כלכלי", כפי שמוצע ב-Riseup. שבו פעם בשבוע, עם כוס קפה, בלי הפרעות, ותעברו על המספרים. המטרה היא לא "להתחשבן", אלא לדבר בפתיחות, לקבוע סדרי עדיפויות משותפים ולקבל החלטות יחד. ראיתי זוגות שהתרגיל הפשוט הזה שינה להם את כל הדינמיקה. זה "מחזק את האחריות הכלכלית ויוצר שותפות אמיתית"והופך את ההתמודדות למשימה משותפת.
קביעת סדרי עדיפויות ותקציב ריאלי
אחרי שיש תמונה ברורה ותקשורת פתוחה, אפשר לבנות תקציב. אני אוהב להשתמש בכלל 50/30/20 (שמוזכר במקורות כמו-TheMarker) כקו מנחה:
- 50% לצרכים (Needs): משכנתא, גנים, חשבונות, מזון בסיסי.
- 30% לרצונות (Wants): בילויים, מסעדות, חופשות.
- 20% לחיסכון והשקעות (Savings): קרן חירום, פנסיה, חיסכון לילדים.
אבל, וכאן נכנס הניסיון שלי, אני תמיד מבהיר לזוגות בשלב "סיר הלחץ": המודל הזה הוא שאיפה, לא מציאות. ראיתי משפחות שבהן הצרכים לבדם הגיעו ל-70% מההכנסה. אני אומר להם: "אל תתייאשו. המטרה שלכם כרגע היא לא להגיע ל-20% חיסכון, אלא להגיע לאיזון, לסיים את החודש בפלוס ולמנוע כניסה למינוס". זה דורש ויתורים זמניים על "רצונות", וזה קשה, אבל זה הכרחי כדי לבנות בסיס יציב.
אסטרטגיות הישרדות וצמיחה
אחרי שהנחנו את יסודות השליטה, אני עובר עם לקוחותיי לאסטרטגיות פרואקטיביות. אלו הצעדים שבאמת מתחילים לשנות את התמונה.
בניית "כרית ביטחון" – רשת ההצלה שלכם
אם יש סעיף שאני לא מוכן לוותר עליו, זה קרן חירום. "כשמה כן היא – כרית ביטחון אמורה לספק רשת ביטחון". אני ראיתי יותר מדי משפחות שהסתבכו בגלל הוצאה לא צפויה. אני זוכר לקוח שהרכב שלו שבק חיים, והתיקון עלה 10,000 ש"ח. מכיוון שלא הייתה לו קרן חירום, הוא נאלץ לקחת הלוואה בריבית גבוהה שנכנסה לסחרור. קרן החירום היא מה שמבדיל בין אירוע לא נעים למשבר כלכלי.
מהו היעד? אני תמיד אומר ללקוחותיי לשאוף ל-3 עד 6 חודשי מחיה בסיסיים. זה נשמע המון, אבל המפתח הוא להתחיל. אני מייעץ להם ליישם את העיקרון של : "שלמו לעצמכם קודם!". כלומר, להגדיר הוראת קבע קטנה לחירום מיד עם קבלת המשכורת, לפני שמתחילים "לבזבז".
הגדלת הכנסות וצמצום הוצאות חכם
כדי לשפר את המצב, אני תמיד בוחן עם לקוחותיי שני כיוונים במקביל.
- הגדלת הכנסות: אני מעודד אותם לחשוב מחוץ לקופסה. זה יכול להיות לבקש העלאה, לחפש עבודה נוספת, או אפילו להפוך תחביב למקור הכנסה. ליוויתי פעם מורה שהתחילה להעביר שיעורים פרטיים בזום פעמיים בשבוע, והוסיפה כך 2,000 ש"ח להכנסה המשפחתית. זה היה שינוי משמעותי עבורם.
- צמצום הוצאות גמישות: אחרי המיפוי, אנחנו מזהים יחד את "זוללי הכסף" הקטנים. קפה בחוץ, משלוחי אוכל – כל אלה נראים זניחים, אבל יחד הן יכולות להצטבר לסכומים משמעותיים אני לא דורש מהם לוותר על הכל, אלא להיות מודעים ולבחור. אולי להחליט על משלוח אחד בשבוע במקום שלושה. השינויים הקטנים האלה מצטברים.
תכנון הוצאות גדולות מראש
אני תמיד אומר ללקוחותיי: "טסט לרכב וחופשת קיץ הן לא הפתעות, הן הוצאות צפויות". הדרך להתמודד איתן,היא "פשוט לתכנן ולהתכונן". אני עוזר להם לחשב את העלות השנתית של כל ההוצאות הגדולות האלה, לחלק ב-12, ולהפריש כל חודש סכום קטן לחשבון ייעודי. זה "מחליק" את ההוצאות ומונע את הבורות הפתאומיים בתקציב שכל כך מלחיצים.
מבט קדימה: התפתחות הניהול הפיננסי עם צמיחת המשפחה
אחד הדברים שנותנים ללקוחותיי תקווה הוא כשאני מראה להם את האופק. אני מסביר להם ששלב "סיר הלחץ" לא נמשך לנצח. כשהם רואים את השלבים הבאים, קל להם יותר להתמודד עם קשיי ההווה.
שלב "הנשימה לרווחה": קריירה מבוססת וילדים בוגרים יותר
אני קורא לזה "שלב הנשימה לרווחה". זה קורה בדרך כלל כשהילד הקטן נכנס לגן עירייה. פתאום, אלפי שקלים מתפנים בתקציב החודשי. במקביל, ההכנסה המשפחתית עלתה. זה הרגע שבו אני קורא להם לפגישה נוספת, והפעם אנחנו עוברים מאסטרטגיית הישרדות לאסטרטגיית צמיחה.
שינוי המיקוד מאסטרטגיית הישרדות לאסטרטגיית צמיחה:
- הגדלת חיסכון והשקעה: זה הזמן שאני אומר להם: "עכשיו חוזרים למודל 50/30/20, ואפילו שואפים ליותר". אנחנו מגדילים את ההפרשות לפנסיה ופותחים קופות גמל להשקעה.
- אופטימיזציה של המשכנתא: כאן העבודה שלי הופכת למרגשת במיוחד.
- מחזור משכנתא: אני בודק באופן קבוע אם תנאי השוק מאפשרים מחזור. לפני כמה שנים עזרתי לזוג למחזר את המשכנתא שלהם. הם יכלו לבחור בין להקטין את ההחזר החודשי ב-600 ש"ח, או להשאיר את ההחזר ולקצר את המשכנתא ב-7 שנים. הם בחרו לקצר, וחסכו מעל 150,000 ש"ח בריבית. ארגון פעמונים מציע מדריכים מצוינים בנושא.
- סילוק חלקי: כשהם מקבלים בונוס או פותחים קרן השתלמות, אני מייעץ להם לשקול סילוק חלקי של המשכנתא. כל שקל שמורידים מהקרן חוסך הרבה יותר בתשלומי ריבית עתידיים.
- התחלת חיסכון משמעותי לילדים: זה השלב שבו אני ממליץ להם להתחיל לחסוך ברצינות לילדים, מעבר לתוכנית הממשלתית. מכשירים כמו קופת גמל להשקעה הם פתרון מצוין שאני ממליץ עליו רבות.
שלב "הקן המתרוקן" וטרום פרישה
כעבור שני עשורים, אני פוגש את אותם זוגות שוב, והתמונה שונה לחלוטין. הילדים עזבו את הבית, המשכנתא קרובה לסיומה, וההכנסה בשיאה. זהו "שלב המורשת", שבו המיקוד עובר להבטחת הפנסיה ולסיוע לדור הבא.
מיקוד בעתיד ובהעברה בין-דורית:
- מקסום חיסכון פנסיוני: אני מדגיש בפניהם את החשיבות של השנים האחרונות לפני הפרישה כדי "לדחוף" כמה שיותר כסף לחיסכון הפנסיוני ולהבטיח קצבה גבוהה.
- עזרה לדור הבא: הסיפוק הגדול ביותר שלי הוא לראות לקוחות שעזרו להם, ועכשיו הם יכולים לעזור לילדיהם. אני מציג להם אפשרויות:
- מתן הון עצמי: שימוש בחסכונות כדי לעזור לילדים עם הדירה הראשונה שלהם.
- משכנתא הפוכה: זהו כלי שאני מציע בזהירות ללקוחות מעל גיל 60. כפי שמסבירים ב-הראל, זה מאפשר להם לקבל סכום כסף כנגד הבית, ולהעביר אותו לילדים כהון עצמי, מבלי לפגוע בהכנסה השוטפת שלהם.
חינוך פיננסי: הפיכת אתגר המשכנתא להזדמנות חינוכית
אני מאמין גדול בחינוך פיננסי, וההתמודדות עם המשכנתא היא שיעור מדהים לכל המשפחה. אני תמיד אומר להורים: "הילדים שלכם לומדים מכם כל הזמן. הדרך שבה אתם מדברים ומתנהלים עם כסף היא השיעור הכי טוב שהם יקבלו בחיים".
שיתוף הילדים בתהליך (בהתאם לגילם)
אין צורך להלחיץ את הילדים, אבל שיתוף מבוקר הוא כלי אדיר. ילדים מודעים מסוגלים לא רק להתמודד טוב יותר עם האווירה אלא אפילו לתרום ולעזור.
- דוגמה אישית היא המפתח: כשהילדים רואים אתכם מנהלים תקציב, משווים מחירים ומדברים בפתיחות על כסף, הם מפנימים הרגלים בריאים. "הורים אשר מתנהלים בחוכמה… ילמדו את ילדיהם בדרך עקיפה להתנהל באופן דומה", נכתב שם, ואני רואה את זה קורה כל הזמן.
- שיח פתוח על כסף: אני מעודד הורים להסביר מושגים בסיסיים. להסביר מה זה תקציב, מה זה חיסכון, ומה ההבדל בין "צריך" ל"רוצה" . אפילו להסביר מהי משכנתא בפשטות, כמו שאנחנו עושים במדריך שלנו לילדים: "הלוואה גדולה מהבנק שעוזרת לנו לקנות את הבית, ואנחנו מחזירים לו כל חודש קצת כסף בחזרה" (שטרן ייעוץ משכנתאות).

בניית העתיד הפיננסי של הילדים
מעבר לחינוך, אני תמיד מציג להורים כלים מעשיים לבניית העתיד הכלכלי של ילדיהם מהיום הראשון.
"חיסכון לכל ילד": בסיס ממשלתי חשוב
אני תמיד מתחיל מהבסיס: תוכנית "חיסכון לכל ילד". נכון לינואר 2024, המדינה מפקידה 57 ש"ח בחודש (המוסד לביטוח לאומי). אני מפציר בכל הורה שאני פוגש: "תכפילו את הסכום!". הוספת 57 ש"ח נוספים מקצבת הילדים כדי להגיע ל-114 ש"ח בחודש היא ההחלטה הכי קלה והכי משתלמת שתעשו עבורם. לאורך 18 שנים, ההבדל הוא עצום.
אפיקי חיסכון נוספים: מבט לטווח ארוך
התוכנית הממשלתית היא בסיס, אבל כדי לבנות הון משמעותי באמת, אני ממליץ לשקול אפיקים נוספים:
- קופת גמל להשקעה: זהו המוצר המועדף עליי עבור חיסכון לילדים. הוא גמיש, מאפשר חשיפה לשוק ההון, ויש לו הטבות מס משמעותיות. זו דרך מצוינת "להגדיל באופן משמעותי את ההפקדות לחיסכון לילדים"
- פתיחת חשבון ניירות ערך: להורים מנוסים יותר, אני מציע לפעמים לנהל תיק השקעות עצמאי עבור הילד. זה מעניק "שליטה מלאה" ו"פוטנציאל לתשואות גבוהות" , אך דורש יותר התעסקות וידע.
סיכום: מניהול לחץ לצמיחה כלכלית
אחרי 14 שנים בתחום, אני יכול לומר בביטחון: המסע הפיננסי של משפחה עם משכנתא הוא אכן מרתון, ושלב "סיר הלחץ" הוא הקטע הכי קשה שלו. אבל זו לא גזירת גורל. ראיתי במו עיניי איך משפחות, באמצעות כלים נכונים, תקשורת ותכנון, לא רק צולחות את התקופה הזו, אלא יוצאות ממנה מחוזקות, עם הרגלים פיננסיים נכונים שמשרתים אותן כל החיים.
הסיפוק הגדול ביותר שלי הוא לראות זוג שהגיע אליי לחוץ ומודאג, ופוגש אותי שוב כעבור כמה שנים כשהוא בשליטה, צומח, ואפילו מתכנן איך לעזור לילדיו. המשכנתא, שהתחילה כעול כבד, הפכה לכלי בניהול שלהם. זכרו, התקופה המאתגרת היא זמנית, אבל ההרגלים הפיננסיים שתרכשו במהלכה יישארו אתכם ואת ילדיכם לתמיד.
צ'קליסט אישי ממני למשפחה בשלב "סיר הלחץ"
- שליטה ובקרה: התחילו היום. פתחו אקסל או הורידו אפליקציה וצרו תמונה מלאה של ההכנסות וההוצאות. זה הצעד הראשון והחשוב ביותר. הידע הזה הוא הכוח שלכם.
- תקשורת זוגית: קבעו "דייט כלכלי" שבועי. דברו בפתיחות, הגדירו מטרות משותפות וקבלו החלטות יחד. אתם צוות, והאתגר הזה הוא משימה משותפת.
- בניית כרית ביטחון: זו עדיפות עליונה. הגדירו הוראת קבע, לא משנה כמה קטנה, לקרן חירום. רשת הביטחון הזו היא מה שיציל אתכם ממשבר לא צפוי.
- תכנון קדימה: אל תתנו להוצאות גדולות "להפתיע" אתכם. חשבו את עלותן השנתית, חלקו ב-12, וחסכו עבורן סכום חודשי קטן. זה ימנע בורות תקציביים וישמור על היציבות שלכם.
____________________________________________________________________________________________________________
5. שאלות ותשובות מרכזיות
שאלה 1: איך אפשר לשרוד פיננסית כמשפחה צעירה עם משכנתא ויללדים קטנים?
תשובה: המפתח הוא בניית שליטה פיננסית בשלושה שלבים: ראשית, מיפוי מלא של הכנסות והוצאות לזיהוי נקודות הבזבוז; שנית, יצירת "דייט כלכלי" שבועי לתקשורת זוגית פתוחה; ושלישית, בניית קרן חירום של 3-6 חודשי מחיה. כפי שמסביר עדי שטרן, זו תקופת "סיר הלחץ" שדורשת אסטרטגיות הישרדות ספציפיות, אבל היא זמנית ועם הכלים הנכונים אפשר לצלוח אותה בהצלחה.
שאלה 2: מתי כדאי לבצע מחזור משכנתא ואיך זה יכול לחסוך לי כסף?
תשובה: מחזור משכנתא כדאי כאשר יש שיפור משמעותי בתנאי השוק או במצבכם הפיננסי. עדי שטרן מתאר דוגמה של זוג שהצליח באמצעות מחזור לבחור בין הקטנת החזר חודשי ב-600 ש"ח או קיצור המשכנתא ב-7 שנים וחסכון של מעל 150,000 ש"ח בריבית. הזמן האידיאלי לבדיקה הוא כשמגיעים לשלב "הנשימה לרווחה" – כשהילדים נכנסים לגן עירייה וההכנסה עלתה.
שאלה 3: איך אפשר לבנות עתיד פיננסי לילדים כבר מהיום הראשון?
תשובה: ההמלצה היא להתחיל מתוכנית "חיסכון לכל ילד" הממשלתית (57 ש"ח לחודש) ולהכפיל את הסכום מקצבת הילדים. בנוסף, פתיחת קופת גמל להשקעה מאפשרת גמישות, חשיפה לשוק ההון והטבות מס. לפי עדי שטרן, השקעה של 114 ש"ח לחודש (במקום 57) יוצרת הבדל עצום לאורך 18 שנים ובונה בסיס איתן לעתיד הכלכלי של הילדים.
שאלה 4: מה ההבדל בין תקציב בשלב "סיר הלחץ" לעומת שלבים מאוחרים יותר?
תשובה: בשלב "סיר הלחץ" (משפחה צעירה עם ילדים קטנים), המטרה היא הישרדות – להגיע לסוף החודש בפלוס ולמנוע כניסה למינוס. כלל 50/30/20 (צרכים/רצונות/חיסכון) הופך ל-70% צרכים עם ויתור זמני על רצונות. לעומת זאת, בשלב "הנשימה לרווחה" אפשר לחזור למודל 50/30/20 ואפילו להגדיל חיסכון, להשקיע ולבצע אופטימיזציה של המשכנתא.
שאלה 5: למה חשוב לשתף את הילדים בניהול הכלכלי המשפחתי?
תשובה: שיתוף הילדים (בהתאם לגילם) בניהול הכלכלי הוא חינוך פיננסי טבעי ומשמעותי. כשילדים רואים את ההורים מנהלים תקציב, משווים מחירים ומדברים בפתיחות על כסף, הם מפנימים הרגלים בריאים. לפי עדי שטרן, ההתמודדות עם המשכנתא היא שיעור מעולה לכל המשפחה – הילדים לומדים מה זה תקציב, חיסכון וההבדל בין "צריך" ל"רוצה", כישורים שיישרתו אותם כל החיים.