מהי ריבית דריבית?
ריבית דריבית היא מושג פיננסי שלכאורה נשמע מסובך, אבל העיקרון שמאחוריו פשוט להפליא. דמיינו שאתם מפקידים סכום כסף בבנק או משקיעים אותו, ומקבלים עליו ריבית. עכשיו דמיינו שהריבית שהרווחתם גם היא מתחילה להרוויח ריבית בעצמה. במילים אחרות, הכסף שעשיתם מההשקעה שלכם מתחיל לעבוד בשבילכם ולעשות עוד כסף. זה בדיוק רעיון הריבית דריבית: ריבית על ריבית.
לדוגמה, נניח שהפקדתם 100 ש"ח בחיסכון עם ריבית שנתית של 5%. אחרי שנה, יהיו לכם 105 ש"ח – 100 המקוריים ועוד 5 ש"ח ריבית. כעת מגיע החלק המעניין: בשנה השנייה, הריבית של 5% תחושב על 105 הש"ח, לא רק על ה-100 שהפקדתם במקור. כלומר, בשנה השנייה תרוויחו כ-5.25 ש"ח ריבית, ובסך הכל יהיה לכם 110.25 ש"ח. הרווח הנוסף הקטן הזה (25 אגורות במקרה הזה) הוא תוצאה של זה שהרווחים שלכם מהשנה הראשונה צברו רווחים נוספים בשנה השנייה. זה אולי נשמע שולי בהתחלה, אבל עם השנים התוספות הקטנות הללו מצטברות וגדלות. בדיוק כמו כדור שלג קטן שמתגלגל במדרון, עוד ועוד שלג נדבק אליו והוא צובר תאוצה ונפח.
ריבית דריבית פועלת כך שהכסף שלכם צומח בקצב הולך וגובר ככל שעובר הזמן. כל סבב ריבית מתווסף לקרן, ואז בסבב הבא, הריבית מחושבת על סכום גדול יותר. התוצאה היא צמיחה לא-לינארית (אקספוננציאלית) שבסופו של דבר יכולה להוביל לסכומים גדולים מאוד, אפילו אם ההפקדות ההתחלתיות היו צנועות. העיקרון הזה עומד בבסיס חיסכון ארוך טווח, השקעות, פנסיה וכל מצב שבו הרווחים מושקעים מחדש במקום להישאר בצד.
למה ריבית דריבית נחשבת לכוח פיננסי אדיר?
ישנה אמרה מפורסמת (שמייחסים אפילו לאלברט איינשטיין) ש"ריבית דריבית היא הפלא השמיני של העולם". בין אם איינשטיין אכן אמר זאת ובין אם לא, רבים יסכימו שהכוח של ריבית דריבית בפיננסים הוא אדיר. הסיבה לכך היא שהשילוב של זמן וצמיחה אקספוננציאלית יכול להביא לתוצאות מדהימות. למעשה, ריבית דריבית כל כך חזקה עד שהיא מתוארת לעיתים ככוח שיכול לעבוד בשבילכם או נגדכם (אם יש לכם חובות שצוברים ריבית – שם זה אותו עיקרון אבל הפוך, הריבית מצטברת נגדכם).
כדי להבין למה זה כוח כביר, חשוב להבין את אפקט הזמן. ריבית פשוטה (ללא דריבית) הייתה נותנת לכם כל שנה את אותו סכום ריבית על הקרן המקורית. אבל ריבית דריבית צומחת מהר יותר עם כל שנה שחולפת, כי הבסיס שמייצר את הריבית גדל. לדוגמה, אם השקעה מסוימת נותנת בממוצע כ-7% תשואה שנתית, סכום כסף מושקע יכפיל את עצמו בערך כל 10 שנים. זה אומר שאם לדוגמה שמתם כסף בצד והשארתם אותו ל-40 שנה, הוא יכול להכפיל את עצמו שוב ושוב – בערך ארבע פעמים במהלך התקופה הזו! כסף שמכפיל את עצמו ארבע פעמים יהיה גדול בערך פי 16 מהסכום ההתחלתי. זה הבדל עצום שנובע רק מעוצמת הריבית המצטברת לאורך שנים רבות.
אנקדוטה מפורסמת שממחישה את כוח הזמן והריבית דריבית היא הדוגמה של המיליארדר וורן באפט. באפט הוא אחד האנשים העשירים בעולם, וחלק גדול מהונו נזקף לזכות השקעותיו ארוכות השנים. הוא התחיל להשקיע כבר בגיל 11, ובעזרת ריבית דריבית והיכולת "להישאר במשחק" עשרות שנים, ההון שלו גדל לממדים אדירים. למעשה, כ-99% מההון של וורן באפט הגיע לאחר גיל 50. הוא לא פתאום נהיה גאון בגיל 50; פשוט מאוד כוח הריבית הדריבית עבד בשבילו במשך עשרות שנים. ככל שהוא התבגר, הכסף שהוא צבר המשיך לייצר עוד כסף, בקצב הולך וגובר. הדוגמה הזו מלמדת אותנו דבר חשוב: אחד המפתחות לצבירת עושר הוא לאו דווקא "להכות את השוק" או להשיג תשואה פנטסטית בכל שנה, אלא להתמיד לאורך זמן ולאפשר לכסף לעבוד בשבילנו כמה שיותר שנים. הזמן הוא משאב יקר ערך, וכשמשלבים אותו עם ריבית דריבית – התוצאה יכולה להיות עוצמתית במיוחד.
אפשר לחשוב על ריבית דריבית כמו על עץ שצומח בגינה. בשנים הראשונות הוא אולי קטן ושברירי, ולא נראה שמשהו מיוחד קורה. אבל תנו לו מספיק אור, מים וזמן – והוא יהפוך לעץ גדול וחזק שנותן פירות בכל שנה. באופן דומה, החיסכון או ההשקעה שלכם בשנים הראשונות אולי לא ירשימו אתכם בתשואות ענק, אבל אם תתמידו ותשאירו את הרווחים לגדול, אחרי עשור או שניים תראו את "פירות ההשקעה" במלוא עוצמתם.
כוחו של הזמן: יתרון החיסכון המוקדם
אחרי שהבנו מהי ריבית דריבית ולמה היא כל כך חזקה, בואו נדבר על אחד ההיבטים הקריטיים ביותר שלה – הזמן. הזמן הוא המרכיב הסודי שהופך חסכונות קטנים להון גדול. ככל שמתחילים לחסוך ולהשקיע מוקדם יותר, כך הזמן עובד יותר בשבילכם. נסביר זאת בעזרת דוגמה חיה בין שני אנשים, ונראה איך התחלה מוקדמת לעומת התחלה מאוחרת עושה הבדל עצום.
דמיינו שני חברים, ענת וברק, ששניהם בני 25. שניהם עובדים ומחליטים שהם רוצים להתחיל לחסוך לגיל הפרישה, נניח בגיל 65, כדי שתהיה להם קופה יפה לפנסיה. ענת מתחילה לחסוך כבר בגיל 25. היא מיישמת עצה שקיבלה ומחליטה לחסוך ולהשקיע 1,000 ש"ח בכל חודש, עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-7% (תשואה היפותטית אך מציאותית לתיק השקעות סולידי לאורך זמן). ענת חוסכת 1,000 ש"ח בחודש באופן עקבי במשך 10 שנים, עד גיל 35 – ואז, מסיבותיה, היא מפסיקה להפקיד כסף חדש. כלומר, בגיל 35 ענת מפסיקה לחסוך פעיל, אבל משאירה את הכסף שכבר צברה מושקע עד גיל 65.
ברק, לעומת זאת, חושב לעצמו בגיל 25 שיש לו עוד הרבה זמן עד הפנסיה, והוא מרגיש שפחות מסתדר לו לחסוך כרגע (אולי הקריירה רק בתחילתה, יש הוצאות, טיולים וכו'). הוא אומר לעצמו שיתחיל לחסוך "כשהוא יהיה מבוסס יותר". ברק אכן מתחיל לחסוך רק בגיל 35, עשר שנים אחרי ענת. מכאן והלאה, ברק מתעשת ומתחיל גם הוא לחסוך 1,000 ש"ח בכל חודש באותה תשואה שנתית ממוצעת של 7%, והוא מתמיד בכך מגיל 35 ועד גיל 65, כלומר 30 שנה של חיסכון חודשי.
בואו נסכם את ההבדלים: ענת חסכה רק 10 שנים (מ-25 עד 35) ואז נתנה לכסף לשבת ולהמשיך לצבור תשואה עד גיל 65. ברק חסך 30 שנה (מ-35 עד 65) באופן פעיל. לכאורה, ברק השקיע הרבה יותר כסף מענת בסך הכול – הרי ענת הפרישה 1,000 ש"ח בחודש למשך 120 חודשים (10 שנים) שזה 120,000 ש"ח של הפקדות מצדה, בעוד ברק הפריש 1,000 ש"ח למשך 360 חודשים (30 שנה) שזה 360,000 ש"ח שהושקעו על ידו. עכשיו השאלה היא: למי יהיה יותר כסף בגיל 65? ענת שהתחילה מוקדם אבל חסכה פחות שנים, או ברק שהתחיל מאוחר אבל חסך הרבה יותר שנים?
התוצאה המפתיעה היא שעד גיל 65, החיסכון של ענת גדול משל ברק. הכסף של ענת הספיק "לעבוד" ולהצמיח ריבית דריבית במשך 30 שנה נוספות אחרי שהיא הפסיקה להפקיד, בעוד שברק, שהתחיל מאוחר, הספיק ליהנות מריבית דריבית רק במהלך 30 שנות החיסכון שלו עצמן. בחישוב לפי ההנחות שנתנו (7% תשואה שנתית בממוצע), יוצא שבערך בגיל 65 סכום החיסכון של ענת עבר את מיליון השקלים, והוא גבוה משמעותית מהסכום שברק צבר, שנאמד בכ-20% פחות. ענת, שהשקיעה בסך הכל 120 אלף ש"ח מהכיס, הגיעה לסכום גדול יותר מאשר ברק שהשקיע 360 אלף ש"ח מהכיס! כל זה התאפשר בזכות כוחו של הזמן: ענת נתנה לחיסכון שלה עוד עשר שנים של צמיחה (מגיל 35 עד 45, ואז עוד ועוד עד 65), שהן בדיוק ההבדל בין להתחיל מוקדם לבין לאחר.
הדוגמה הזו מדגימה בצורה מוחשית את היתרון העצום של חיסכון מוקדם. התחלה מוקדמת נותנת לכסף שלכם יותר "מחזורים" של ריבית דריבית. כל מחזור כזה מגדיל את הסכום, וככל שיש יותר מחזורים – אפילו אם אתם כבר לא מוסיפים כסף חדש – הסכום הסופי גדל באופן דרמטי. זה כמעט לא אינטואיטיבי: הטבע האנושי שלנו מתקשה לדמיין עד כמה גידול מצטבר לאורך עשורים יכול להיות חזק. אבל המספרים לא משקרים. חיסכון של סכום צנוע מגיל צעיר יכול לגבור על חיסכון גדול בהרבה שמתחילים בו באיחור.
חשוב להבהיר: הדוגמה לא אומרת שאם פספסתם את הגיל הזה אז הכל אבוד. היא רק מראה עד כמה כל שנה חשובה. גם אם אתם כבר בני 35, 40 או יותר – עדיף להתחיל עכשיו מאשר עוד 10 שנים. כל דחייה נוספת עולה לכם ביוקר כי מפסידים שנים של ריבית דריבית. הדוגמה גם מניחה תשואה קבועה ופשוטה לצורך הפשטות – במציאות שוק ההון עולה ויורד – אבל העיקרון המנחה נשאר: כסף שהושקע מוקדם וצבר תשואה לאורך זמן רב יניב יותר מאשר כסף שהושקע מאוחר יותר, אפילו אם מוסיפים לו יותר בהמשך.
טעויות נפוצות בדחיית החיסכון
על אף שהכוח של ריבית דריבית ידוע ומוכר, אנשים רבים בכל זאת דוחים את החיסכון שלהם ולמעשה מוותרים על היתרון שהזמן יכול לתת לכסף שלהם. הנה כמה טעויות נפוצות ומחשבות שגויות שאנשים עושים כשמדובר בדחיית חיסכון והתעלמות מריבית דריבית:
-
"יש לי עוד הרבה זמן, אתחיל לחסוך בעתיד": זו כנראה הטעות הנפוצה ביותר, במיוחד אצל אנשים צעירים בראשית דרכם המקצועית. בגיל 20 או 25, הפנסיה נראית רחוקה באופק, ויש תחושה שהמון זמן עוד לפנינו. לכן רבים חושבים שאפשר לחכות עד גיל 30 או 40 כדי להתחיל לחסוך. אבל כפי שראינו, כל עשור של דחייה דורש מאמץ כפול ומכופל אחר כך כדי להגיע לאותה תוצאה. הזמן שעובר הוא הזדמנות שלא תחזור – כל שנה בלי חיסכון היא שנה שבה הכסף שיכולתם להשקיע לא צמח.
-
"עכשיו אני צעיר ורוצה ליהנות, אחסוך כשאהיה מבוגר ומבוסס": כמובן שיש חשיבות להנאה מהחיים גם בגיל צעיר, ואף אחד לא אומר לוותר עליה. אבל רבים טועים וחושבים שחיסכון אומר בהכרח לוותר על כל הכיף. האמת היא שאפשר (וכדאי) למצוא איזון. אפילו סכום חודשי קטן שחוסכים ומשקיעים כשאתם צעירים, יכול לעשות הבדל ענק כשתהיו מבוגרים. הטעות היא לחשוב שחיסכון הוא משהו שעושים "מתישהו בעתיד" כשתהיו עשירים יותר. האמת הפוכה: אתם תתעשרו יותר בזכות זה שתתחילו לחסוך מוקדם, גם אם זה במקביל להנאה מהחיים.
-
"אין לי מספיק כסף פנוי לחסוך עכשיו": זו תחושה מובנת, במיוחד אם המשכורת ההתחלתית נמוכה או שיש הרבה הוצאות. אנשים חושבים שאם הם לא יכולים לחסוך סכום גדול, עדיף כבר לא לחסוך בכלל כרגע. אבל זו טעות גדולה. גם 100 ש"ח בחודש זה משהו, וגם 200 ש"ח. הסכומים הקטנים האלה גדלים עם הזמן. מה שחשוב זה ההרגל להתחיל לחסוך באופן קבוע. ככל שההכנסות יגדלו בעתיד, תוכלו להגדיל את החיסכון. אבל אם תחכו ליום שבו "יישאר לכם כסף פנוי" – ייתכן שהיום הזה יגיע מאוחר מאוד, אם בכלל. תמיד אפשר וכדאי להתחיל בקטן, ואז לתת לריבית דריבית לעשות את שלה.
-
"אני עוד לא מבין בהשקעות, אחכה שאדע יותר": יש אנשים שדוחים חיסכון והשקעה כי הם מרגישים שאין להם מספיק ידע פיננסי עכשיו, ושכדאי ללמוד את הנושא קודם. אמנם ידע זה דבר חשוב, אבל הזמן חשוב אפילו יותר. אפשר להתחיל בקטן, אפילו בחיסכון סולידי או תוכנית פנסיונית בסיסית, ובמקביל להמשיך ללמוד על השקעות. ידע פיננסי נצבר עם הזמן, אבל את השנים האבודות של הצמיחה הכספית אי אפשר להחזיר. עדיף להתחיל משהו ולהשתפר בהמשך, מאשר לא להתחיל בכלל.
-
"כבר פספסתי את הרכבת, מאוחר מדי בשבילי": יש גם אנשים מבוגרים יותר (נניח בני 40 ומעלה) שמבינים פתאום את החשיבות של חיסכון והשקעה, אבל מרגישים תחושת החמצה וייאוש – "הלוואי שהייתי מתחיל בגיל 25, עכשיו כבר מאוחר". זו מחשבה מסוכנת כי היא עלולה לגרום לכם לוותר גם על מה שכן אפשר להשיג. נכון, מי שמתחיל בגיל 45 לא ישיג עד הפנסיה את מה שהיה משיג אילו התחיל בגיל 25, אבל עדיף פי כמה להתחיל בגיל 45 מאשר בגיל 55, ועדיף להתחיל בגיל 55 מאשר לא להתחיל בכלל. ריבית דריבית תעבוד בכל פרק זמן, גם אם הוא קצר יותר – פשוט התוצאות יהיו צנועות יותר יחסית לפרק זמן ארוך. אז אל תתנו לייאוש ממה שלא עשיתם בעבר למנוע מכם לפעול עכשיו.
טעות משותפת לכולם היא חוסר ההבנה האינטואיטיבי של העלות של דחייה. כל שנה שאתם דוחים את החיסכון היא לא סתם שנה ללא התקדמות – זו שנה שיכלה לתרום רבות לסכום הסופי. אנשים לעיתים חושבים "אם אתחיל עוד 5 שנים, אצטרך לחסוך קצת יותר כל חודש כדי לפצות". במקרים רבים, "קצת יותר" הופך להרבה יותר. כפי שראינו, כדי לפצות על התחלה מאוחרת בעשר שנים, אדם היה צריך לחסוך פי שלושה כסף מהכיס ועדיין הגיע לפחות. זוהי העלות הסמויה של הדחיינות בחיסכון: קשה לראות אותה היום, אבל מורגש חזק בעתיד.
לסיכום: להתחיל עכשיו – לתת לזמן ולכסף לעבוד בשבילכם
הבשורה המעודדת היא שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לחשוב לטווח ארוך. הכוח של ריבית דריבית עומד לרשותכם ברגע שתחליטו לנצל אותו. המפתח הוא להתחיל – וכמה שיותר מוקדם, כך יותר טוב. כל אחד מאיתנו יכול לעשות צעד קטן כבר היום למען העתיד הכלכלי שלו. זה יכול להיות פתיחת תוכנית חיסכון, הפקדה לקרן הפנסיה, השקעה בקרן נאמנות או אפילו חסכון קטן בצד בבנק – העיקר להתחיל להפריש כסף שיעבוד בשבילכם.
זכרו את משפט המפתח: "הזמן בשוק חשוב יותר מתזמון השוק". קשה עד בלתי אפשרי לתזמן בדיוק מתי להשקיע או לחזות את תנודות השווקים, אבל דבר אחד בטוח – הזמן הוא נכס יקר. ככל שתהיו יותר שנים במשחק, כך היתרון שלכם גדל. גם אם תפיקו תשואות סבירות לחלוטין ולא יוצאות דופן, פרק זמן ארוך בשוק יכול להביא אתכם לתוצאות יוצאות דופן בזכות ריבית דריבית. כפי שאמר פעם מישהו חכם, הזמן הוא החבר הכי טוב של המשקיע המצליח.
אם אתם צעירים, נצלו את היתרון הזה ואל תאמרו "יש לי זמן, אתחיל אחר כך". התחילו ולו בסכומים קטנים, ותנו לכדור השלג להתחיל להתגלגל. אם אתם כבר לא כל כך צעירים – עדיף להתחיל עכשיו מאשר לדחות עוד. העתיד יגיע בין אם נרצה ובין אם לא, והשאלה היא האם כשתגיעו אליו תהיה לכם כרית כלכלית שתעניק לכם ביטחון וחופש, או שתצטערו שלא התחלתם מוקדם יותר. הרבה אנשים מבוגרים יותר אומרים בחוכמת הבדיעבד: "הלוואי והייתי מתחיל לחסוך כשהייתי צעיר". זה משהו שכמעט אף אחד לא מתחרט עליו – שהתחיל לחסוך מוקדם. אבל אנשים בהחלט מצטערים אם לא חיסכו מספיק מוקדם.
לכן, המסר החשוב הוא להתחיל לחשוב ולהתנהל לטווח ארוך כבר עכשיו. ריבית דריבית היא אולי הכוח החזק ביותר בעולם הפיננסי שעומד לרשות האדם הממוצע. היא לא דורשת כישרון מיוחד, קשרים או מזל – רק סבלנות, משמעת והתמדה. התחילו להניח את היסודות היום, והאני-העתידי שלכם בעוד 20, 30 ו-40 שנה בוודאי יגיד לכם תודה. הזמן הוא משאב שלא ניתן לחזור אליו – כל שנה שעוברת היא הזדמנות, אז אל תתנו להזדמנויות לחלוף. השקיעו בעצמכם, חשבו קדימה, ותנו לכסף הקטן של היום להפוך להון גדול עבורכם בעתיד. בהצלחה!